יום רביעי, 19 בנובמבר 2008

היה מתוכנן שאני אלמד בשעה שניה אבל מכיוון שהיתי עם אחד התלמידים שעשה בחינה מחוץ לכיתה אז נכנסתי אחרי שכבר התחליה השעה השניה ומי שלמד אז היה יסאר .
עמדתי מול התלמידים והתחלתי ללמד את הנושא המשך של אנרגית תנועה בכבישים והלך אחלה ,דברתי קצת על מרחק הבלימה וטיפה על זמן תגובה ודנתי עם התלמידים בנושא הזה ולאחר מכן היה תלמיד שהפריע והסיח את דעתם של כמה מהתלמידים עד שהיה קשה לי להשתלת על התלמידים ,אז החלתתי לתת להם עבודה כיתתית ,כלומר שיפתרו תרגילים ויגישו אותם ומה שהתברר לי שאפשר להשתמש כל מיני שיטות על מנת להשטיק את התלמידים ועל מנת שלא נגיע למצב אי שליטה וזה היה בסוף השיעור, אולי אחת הסיבות שהתלמידים לא ממש הקשיבו מפני שבשעה הראשונה היה שיעור חזרה על המבחן ואולי היו קצת לחוצים ולא מרוצים מהתוצאות.

תגובה 1:

יורם אורעד אמר/ה...

שלום יסאר

אני שמח שפתרת את בעיית ההפרעה באמצעות העבודה הכיתתית. זוהי דרך חינוכית שאיננה עונש. העבודה הכיתתית יכולה להיות שיטה פוריה ויעילה לא רק במקרים של הפרעה אלא כשגרת לימודים. אפשר לקטוע את השיעור בזמנים שונים כדי לתת לתלמידים להתמודד עם נושאים לימודיים בעצמם. זה שובר את הפסיביות שבהקשבה רגילה וגם בדרך כלל מעניין יותר והופך את התלמידים למעורבים יותר בשיעור. אחרי עבודה עצמית כזאת ניתן לנהל דיון על בסיס העבודה, דבר ההופך את התלמידים לבעלי מוטיבציה גדולה יותר להשתתף בשיעורים.